אמא, את אוהבת אותי?

״אמא, את אוהבת אותי?״
ואת מנסה להבין למה היא שואלת.
הרי כל יום את אומרת לה ומראה לה בכל דרך אפשרית
בדאגה, בהכוונה, בכריך המושקע והפתק שהיא מקבלת בקופסת האוכל.
בכל יום את מראה לה את זה, כשאת יושבת איתה ועם האחים שלה לאכול ארוחת ערב. את אומרת לה את זה באמבטיה וגם דקה לפני שהיא נרדמת את מספיקה ללחוש על אוזנה- ״אני אוהבת אותך ילדה יפה שלי, עד הירח ובחזרה…״
אז למה היא שואלת?
מה, היא לא בטוחה?
אל תדאגי, היא יודעת. היא גם מרגישה בטוח לשאול אותך את זה. אבל במשפט הזה יש איתות – סוג של בקשה. בזה שהיא שואלת היא מעבירה מסר שהיא זקוקה לעוד זמן איכות, שתראי אותה על פני מטלות היום, שתבחיני בה מעבר לעניינים הטכניים של לקום, לצחצח שיניים ולסדר ילקוט. היא מבקשת שתתני לה יחס בנפרד מהאחים שלה, לדעת שאת רואה בה אינדיבידואל.
מה לעשות? לחבק אותה ולדאוג לייצר מצב שבו לה ולכל ילד, יש זמן איכות פרטני ומיוחד שסגור ביומן.